לוטם סוכנות לביטוח בע"מ נ' זיידאן ואח'

החלטה

המבקשת הגישה בקשה לרשות ערעור ובגדרה הגישה בקשה נוספת לסעד זמני שמשמעו עיכוב הליכים עד להכרעה בערעור. מכיוון שהבקשה לרשות ערעור היא על החלטת בית המשפט קמא שלא לעכב את ההליכים עד להכרעה בערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל, יש זהות למעשה בין הסעד הזמני לבין הבקשה לרשות ערעור. על כן, אתן החלטתי בבקשה לסעד זמני ובבקשה לרשות ערעור ביחד.

עיינתי היטב בהחלטת השופטת עדי חן-ברק בבית המשפט קמא, ולא נפל בה מתום. המבקשת לא הוכיחה במידה מספקת שתקרוס אם תחוייב לשלם את הסכום שבו חוייבה, ולא הוכיחה במידה ראויה שהמשיב לא יוכל להשיב לה את הסכומים שישולמו על ידה, וגם לגופו של הענין, סיכויי הערעור אינם טובים כפי שהיא טוענת. אין ספק שתלוש המשכרות אינו משקף את שכרו האמיתי של החייב, ובהתחשב בעובדה שהחייב הוא בעל הרשיון לעסוק בביטוח היחיד בעסק, יש בסיס מספיק למסקנה של ראש ההוצאה לפועל, לאחר חקירות ודיון, ששכר המינימום שהחייב מקבל אינומשקף את השתכרותו האמיתית. המבקשת לא הוכיחה שהעברות הכספים לחייב אינן העברות של ממש אלא רק רישומים חסרי תוכן ממשי, וכי החייב אכן קיבל מהמבקשת הלוואה בעבר. בנסיבות אלה, אכן לא עמדה המבקשת בנטל להוכיח הצדק סביר לאי תשלום סכום העיקול, ובמסגרת הערעור בבית משפט השלום לא הרימה נטל זה.

על כן, הן מן הטעם שסיכויי הערעור אינם גבוהים, והן מחמת שלא הראתה שיגרם נזק שאינו ניתן לתיקון אם לא יעוכב ביצוע החיוב לפי סעיף 48 לחוק ההוצל"פ, בדין נתנה השופטת המלומדת החלטתה ודחתה את הבקשה.

לפיכך, אני דוחה את הבקשה לרשות ערעור ואת הבקשה לסעד זמני. המבקשת תשלב למשיב 1 הוצאות משפט בסך 4,000 ש"ח בתוספת מע"מ.

ניתן היום, ג' טבת תש"ע, 20 דצמבר 2009, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: